מהו פס"ד
תחילה נגדיר מהו פסק דין. פס"ד הינו החלטה משפטית של שופט אשר קובעת סופית את סיום הדיון. ומסיימת את הדיון סופית. החלטה זו סוגרת את ההליך והיא אשר נתנה מענה לפלוגתא אשר הייתה קיימת בין הצדדים. החלטה זו נקראת מעשה בית דין. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), שער שמיני, 577).
מעשה בית דין – הכוונה לכך היא כי כל צד קיבל את יומו בבית המשפט, והפסיקה אשר נקבעה ע"י השופט/ים מהווה מעשה בית דין. מעשה בי-דין מחייב רק את הצדדים לסכסוך, אלו הצדדים אשר קיבלו יומם בביהמ"ש. הרציונל הינו מניעת הטרדה הן של ביהמ"ש והן של בעל דין באותו הסכסוך, יתרה מכך, טובתם של הצדדים היא כי הסכסוך יגיע לקיצו ולא יתדיין עד אין סוף.(ע"א 253/84 ישראל ספיר נ' פנינה ספיר, מב(3) 014 (1988).
מתן פס"ד מוגדר בתקנה 190 לתקנות סד"א ואומר כך: (א) "כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, ייתן בית המשפט פסק דין או החלטה אחרת, לפי העניין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין. (תקנה 190 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).
זאת, בניגוד להחלטה אשר היא איננה מהווה פס"ד ואיננה מסיימת את הדיון, אלא מקנה מענה על שאלת ביניים אשר עלתה על הפרק בין הצדדים, תוך כדי התדיינותם בבירור העילות ו/או הפלוגתא ולמען מתן פס"ד. קיים מבחן עזר אשר דרכו אפשר לדעת האם מדובר ב"החלטה אחרת" או ב"פסק דין. תחילה נסביר כי החשיבות בהבחנה בין השניים הינה מפאת כך שהחלטה אחרת איננה יוצרת מעשה בי-דין. מבחן העזר הינו תשובה לשאלה: האם בעקבות מתן ההחלטה ניתן סעד או נשלל סעד?! כאשר התשובה לכך חיובית, מדובר בפסק דין. (8897/11 אלקיעאן נ' משרד הבריאות, (פורסם בנובו 17.01.2012).
כאשר מתלבטים האם מדובר בפס"ד או בהחלטה אחרת, לא מסתכלים על הכותרת אלא על המהות. ולכן, כאשר מזהים כי מדובר בהחלטה אחרת, אפשר לבקש מאותו ביהמ"ש לבטל או לשנות את החלטתו ע"י בקשה לעיון חוזר. כיום, הפסיקה נוהגת לעשות זאת רק "מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת" וזאת למעל סופיות, הגינות ויעילות כלפי כולי עלמא.
