מה היא תאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או

מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;"

החשיבות להתייעץ עם עו"ד לאחר תאונת עבודה הינה עצומה לאין ערוך, ומדוע?

למילים: "תוך כדי ועקב עבודתו" ישנה משמעות עצומה.

סעיף 80 לחוק מסביר כי:

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4)  אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5)  אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6)  אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7)  אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

החשיבות הינה עצומה כי ישנם פעולות פשוטות אשר אדם עושה והינם משמשים כאירוע מנתק לתאונת עבודה. למשל – בתום העבודה הלך המבוטח ושתה קפה ואז נסע לביתו ועשה תאונה. במקרים אלו לא יוכר האירוע כתאונת עבודה שכן שתיית קפה הינה אירוע מנתק.

כך למשל ב- ב"ל (אזורי ת"א) 25142-07-17 לינה פדילה – המוסד לביטוח לאומי (נבו 05.01.2020) הכיר בית הדין בתאונה כתאונת עבודה וזאת על אף שקרתה בזמן ההפסקה, עת הייתה התובעת מחוץ למקום העבודה. ביה"ד קבע שם כי: "נפילת התובעת בעת הפסקה בין פיצול יום עבודתה בבנק, היא פגיעה בעבודה. נפסק כי זמן הפסקת הפיצול בו נאלצה התובעת לעזוב את הבנק, לא הספיק לה על מנת לנסוע לביתה ולחזור לעבודתה בבנק בשל עומסי התנועה, ומסעדה בה שהתה יכולה להיות תחליף ל"מעון", כאמור בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי."

לעומת זאת ב- ב"ל (אזורי חי') 54898-11-18 אייל גולדנברג – המוסד לביטוח לאומי (נבו 16.07.2019)  דחה ביה"ד את תביעת התובע וזאת מהסיבה כי תאונת העבודה לא קרתה לו עקב עבודתו. וכך נאמר בפסה"ד: ""תאונה" מחייבת קודם כל הוכחת קרות אירוע חיצוני מוגדר שבעטיו נגרמה חבלה. ההלכה הפסוקה הינה כי על מנת להיכנס בדלת אמות של "תאונה בעבודה", ראשית הראיה צריכה להיות כי אכן קרה אירוע בעבודה שניתן לקשרו לחבלה הנטענת. אשר לנפילה אדיופטית, בפסיקה נקבע, כי עובד שנופל ונחבל תוך כדי עבודתו, מחמת סחרחורת בה לקה ומבלי שהיה גורם חיצוני נראה לעין שגרם למעידה, הרי שאין מדובר בתאונת עבודה."."