משרדנו אשר פורסם בפורום יישוב סכסוכים של לשכת עוה"ד

מאמר בעניין גישור שפורסם בעלון של "פורום יישוב סכסוכים" של לשכת עוה"ד (גיליון עט 6 2020).

בין גישור לחקר האמת במשפט העברי

בהרצאה שנכחתי, של כבוד נשיאת בית המשפט המחוזי באר שבע, רוויטל יפה כץ, דובר רבות על החשיבות העצומה של שופט לדעת את כל "רזי התיק", לרדת לעומקם של דברים ולהיכנס לעובי הקורה, להכיר כל מסמך ולשאול שאלות הגם שאינם נוחות למי מן הצדדים. ולבסוף לאחר חקר האמת – לשפוט דין צדק.

השאלה הנשאלת היא איך מסתדר עניין זה עם כמות ההסדרים והתיקים הנסגרים בפשרה. באתר גלובס מובא דוח הסיכום של הפרקליטות לשנת 2017. שם דובר על 76% תיקים שנסגרים בהסדר מתוך 82% תיקים שהורשעו[1].

מתוקף תפקידי הן כעו"ד והן כמגשרת אני מוצאת כי תיקים רבים אשר מועברים אל הליכי הגישור מוצאים 'נחמה' בפשרה. הליך הגישור מראה לצדדים את יתרונותיהם וחסרונותיהם ללא "מסיכה". לעיתים רבות לאחר הגישור, מעדיפים הצדדים את הפשרה.

מצד אחד חקר האמת, מצד שני גישור ופשרה, האם נמצאים אנו אל מול סתירה?

בספר דברים בפרשת שופטים נאמר: "צדק צדק תרדוף[2]" נשאלת השאלה מדוע נאמרה המילה צדק פעמיים, האם לא מספיק היה לומר: "צדק תרדוף"? ישנם פירושים רבים לכך, בין הפירושים הובא פירושו של רב אשי בתלמוד הבבלי, שם נאמר: "אחד לדין ואחד לפשרה". רב אשי מביא דוגמא על ספינות ואומר שני ספינות ניצבות זו מול זו, אם ימשיכו שתיהן במסלולן יפגעו זו בזו, אע"פ כי לשתיהן מגיע, אך אם יעברו אחת אחרי השנייה שתיהן תנצלנה[3]. והא לך דרך הגישור.

דבר מעניין נוסף, אף הוא מפרשת שופטים, נאמר שם: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך… ושפטו את העם משפט צדק[4]". ידוע לכל כי האמת כה חשובה, ולכן נשאלת השאלה מדוע לא נאמר ושפטו את העם משפט אמת? התשובה היא כי לא תמיד האמת היא היא הצודקת. ד"ר עמיחי רדזינר מבאר כי בפירוש הפסוק לעיל ישנה פנייה לשופטים המורה להכריע לזכות ולא לחובה.

פסוק זה מתקשר מיד לפסוק ההמשך: "צדק צדק תרדוף" שכן מדרש תנאים מפרש אותו: "מנין (מהיכן) יצא מבית דין זכאי אין מחזירים אותו לחובה? תלמוד לומר 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף', יצא חייב , מנין שמחזירים אותו לזכות שנאמר 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". כלומר הפסוק מסביר כי מהמילים "צדק, צדק תרדוף" למדים שאם יצא אדם זכאי והוא חייב, לא מחזירים אותו שוב לביה"ד, אך אם יצא חייב והוא זכאי רודפים אחריו להחזירו לדין בכדי להוציאו זכאי[5].

מהנ"ל אנו למדים כי הן חקר האמת והן ההסכמות בין הצדדים יכולים לדור בכפיפה אחת זה עם זו. יפה היא דרכה של הגישור בעיני המשפט העברי, אל לנו לשכוח את אהרון הכהן עליו נאמר במסכת אבות כי היה רץ בין אנשים כל היום בכדי להשכין שלום ולגשר ביניהם, על פי המובא באבות דרבי נתן הוא היה המגשר הראשון בזמן דאז[6]. עד כמה יפה הגישור בעיני המשפט העברי? עד כדי כך שנאמר:

"הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום[7]".

אסיים בפס"ד מדהים של כבוד השופט משה דרורי, בו סופר על תובע אשר רצה לקבל קרדיט בגין הוצאה לאור של ספרים עם השם: "מקראות גדולות", הנתבעים טענו כי השם מקראות גדולות אינו שלו כלל וניתן להם מבורא עולם. כבוד השופט ראה אל מן ההתחלה כי המדובר בתיק של גישור ופשרה ולאורך כל הדרך ניסה לדחוק בצדדים להגיע לפשרה ואף הציע להם מספר מומחים לשם כך[8].

אך לא הואילו כל הבקשות וההסברים, בסופו של יום, התביעה הוגשה על סך של 800 אלף ₪, גבתה מהצדדים 14 ישיבות ארוכות, בקשות לסעדים, תצהירים, עדויות, חקירות, סיכומים ארוכים מאוד והוצאות עצומות עבור עורכי דין. התביעה נמשכה למעלה מ 4 שנים ופסה"ד שהתפרש על פני 262 עמודים (ניתן בספטמבר 2018) גבה אף הוא מספר חודשים ארוכים מאת כבוד השופט. אחרי ככלות הכל דחה כבוד השופט את התביעה ונתן פיצוי קטן לתובע על סך 12,500 ₪. ועל זה כבר נאמר (אף הוא בהלכות סנהדרין):

"יפה כוח הפשרה מכוח הדין"[9].