"הביטוח הלאומי דחה את תביעתי לדמי לידה"
זה המשפט שאמרה לנו לקוחתנו כאשר הדמעות נקוות בעיניה.
אמא טרייה לילדה בת חצי שנה אשר לאחר מלחמה של מספר חודשים עם הביטוח הלאומי ולאחר אין ספור מסמכים אשר ביקשו ממנה, דחו אותה סופית.
"בכל פעם הם אמרו לי כי חסר רק המסמך הזה והזה… והייתי בטוחה שהנה עכשיו יאשרו את תביעתי… עד שלבסוף דחו אותי כליל ומפח הנפש היה כפול ומכופל." כך סחה בפנינו.
אז מדוע הביטוח הלאומי דחו את תביעת הלקוחה לדמי לידה?
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995, מגדיר עובד:
"עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;
ללקוחה ולבעלה עסק משותף לממכר דברי מתיקה, במשך שנים עובדים יחדיו בעסק, העסק רשום על שם הבעל אשר מוציא לאשתו תלושים מידיי חודש בחודשו.
בהגיע העת, ונולדה לזוג בת, החליט הביטוח הלאומי כי הוא צריך לבדוק האם באמת עבדה הלקוחה בעסק. יובהר כי במשך שנים שילם העסק דמי ביטוח לאומי על הלקוחה כפי שעשה לכל העובדים. הביטוח הלאומי ביקש לראות יומן עבודה מסודר, חוזה העסקה שנעשה עם הלקוחה, תלושי שכר של עובדים נוספים בעסק במשרה דומה ועוד כהנה וכהנה. לאחר כמחצית השנה בה מספקת הלקוחה את כלל המסמכים ללא יוצא מן הכלל, וזאת בהתאם לדרישתו של המלל, החליט המלל לדחות את התביעה בסיבה כי "לא התקיימו יחסי עובד מעביד".
במקרה דנן הלקוחה הגיעה אלינו בזמן ולאחר שעברנו על כל החומר בכללותו וצירפנו עשרות אם לא מאות עמודים נוספים בבקשה לבחינה מחדש החליט המלל לקבל את התביעה.
במקרה אחר הגיעה אלינו הלקוחה לאחר שהגישה לבדה (!!) ערעור לבית הדין, גם במקרה הזה הצלחנו בסופו של דבר לגרום ללקוחה לקבל את דמי הלידה, אך העניין היה הרבה יותר סבוך, הרבה יותר קשה ונדרש לתקן את כתב הערעור ולעשות שמיניות באוויר.
אם יש לכם מקרה דומה, ואתם רואים כי המל"ל מתחיל להערים קשיים בגין בקשה לקבלת דמי לידה, אל תנסו להתמודד לבד, ישנם נזקים שעלולים להיעשות בטעות ובחיפזון ואשר לא יהיה ניתן לתקנם לאחר מכן. השארו רגועים ופנו לעו"ד מטעמכם.
