אנשים חושבים כי הדרישה בחוק הביטוח הלאומי עבור עקרת בית קלה יותר מאשר הדרישה עבור כלל האוכלוסייה, אך הנחה זו שגויה מיסודה והעניין יוסבר להלן:
תחילה יובהר כי בעוד אצל שאר האוכלוסייה הרף המינימאלי שצריך לחצות בכדי להיות זכאים לקבל קצבת נכות הינו 60% נכות רפואית או 40% בכמה ליקויים כפי המפורט במאמר: "@מעבר סף אחוזי הנכות". בעוד אצל עקרת בית הרף הוא 50%.
אך כאמור בפתיח אין זה אומר כי המדובר בעניין קל יותר, וההיפך הוא הנכון, אצל עקרת בית קשה יותר להוציא אחוזי נכות בגין אי כושר משאר האוכלוסייה.
תחילה יובהר כי לעקרת בית ישנם שני תנאי סף: 1. עליה להיות נשואה או ידועה בציבור 2. עליה לא לעבוד. וכמובן טרם הגעתה לגיל פרישה.
ומדוע העניין קשה יותר? מאחר שכאשר מדובר בנכה, נדרש להראות לוועדה כי לנכה ישנם הגבלות בתפקודו עקב הנכות בגינה תובעים. למשל המדובר בסחרחורות צריך לפרט לוועדה את הסחרחורות התוקפות אותו ואיך הדבר משפיע על חייו ביום יום.
לעומת זאת, כאשר המדובר בעקרת בית, צריך להראות ולהסביר לוועדה איך הנכות משפיעה על כך כי עקרת הבית לא יכולה לעשות את עבודות הבית. וזה הרבה יותר קשה מאחר ואילו עבודות שוטפות וצריך להסביר איך הלקות של עקרת הבית משפיעה על כך כי אינה יכולה לקפל כביסה או להכין אוכל וכיוצ"ב.
