גישור, משא ומתן וליטיגציה

מאמר בעניין גישור שפורסם בעלון של "פורום יישוב סכסוכים" של לשכת עוה"ד (גיליון עט 6 2020). בין גישור לחקר האמת במשפט העברי בהרצאה שנכחתי, של

"צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו (משלי, יח' יז). משפט זה אמר שלמה המלך, ומפרשים – התובע כביכול בא צדיק מלכתחילה, ואז מגיע הנתבע וחוקר

זוסמן בספרו מסביר כי הרציונל של השיקול העוסק בסיכויי ההגנה, נובע מן הטעם של – לא לנצל את זמנו של ביהמ"ש. כפי הידוע זמנו של

בפס"ד 1838/16 אומר ביהמ"ש כי צריך להבחין היטב בין מקרים בהם סיבת ההיעדרות ואי ההתייצבות לדיון נובעת בשל צירוף נסיבות אומללות ואפילו רשלנות מסוימת לבין

מהו פס"ד תחילה נגדיר מהו פסק דין. פס"ד הינו החלטה משפטית של שופט אשר קובעת סופית את סיום הדיון. ומסיימת את הדיון סופית. החלטה זו

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה

כאשר צד מבקש מתן פס"ד בהיעדר צד שני, הדבר הראשון עליו מסתכל ביהמ"ש הינו האם בוצעה המצאה כדין לנתבע. תקנות 475 ועד 503 לתקנות סד"א,

דרך נוספת לבטל פס"ד היא אם מדובר בפס"ד שניתן במרמה. אך לא כמו הדרכים אשר מנינו לעיל, דרך זו שונה היא ולא תמיד מתקבלת בצורה

המצב האולטימטיבי הינו כי פסק דין אמור להינתן כאשר ישנם שני צדדים אשר חלוקים ביניהם ומעוניינים להגיע אל עמק השווה. כאשר פס"ד ניתן במעמד צד

לאחר שדברנו לעיל על ביטול פס"ד מטעמי צדק, כעת ישנם עוד טעמים לביטולו של פס"ד ואלו טעמים אשר נתונים לשיקול דעתו של ביהמ"ש בלבד ולא

בפס"ד 2217-09-15 מדובר בתביעה קטנה אשר התקבלה כולה כאשר הנתבע לא התייצב למעמד ההוכחות. לפני כן, הגיש התובע תביעה נגד הנתבע והלה הגיש כתב הגנה.