בפס"ד 1838/16 אומר ביהמ"ש כי צריך להבחין היטב בין מקרים בהם סיבת ההיעדרות ואי ההתייצבות לדיון נובעת בשל צירוף נסיבות אומללות ואפילו רשלנות מסוימת לבין היעדרות ללא סיבה המסברת את האוזן ומקורה זלזול בימ"ש. בפס"ד זה טען המבקש כי לא ידע מתי הדיון. ביהמ"ש אמר שם כי באחריותו של מגיש הערעור לבדוק ולהתעדכן מה עולה
מהו פס"ד תחילה נגדיר מהו פסק דין. פס"ד הינו החלטה משפטית של שופט אשר קובעת סופית את סיום הדיון. ומסיימת את הדיון סופית. החלטה זו סוגרת את ההליך והיא אשר נתנה מענה לפלוגתא אשר הייתה קיימת בין הצדדים. החלטה זו נקראת מעשה בית דין. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), שער שמיני,
תקנה 8(א) לקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכי (מומחים), תשמ"ז 1986 קובעת כי: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". כלומר
מינוי מומחים רפואיים Read More »
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי
