"צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו (משלי, יח' יז). משפט זה אמר שלמה המלך, ומפרשים – התובע כביכול בא צדיק מלכתחילה, ואז מגיע הנתבע וחוקר אותו הוא כבר איננו צדיק. ר' לוי בן גרשון מסביר זאת: "…ובזה עוד תועלת לו בהכנסו לפני הדיינים, קודם הכנס בעל ריבו, כי מדרך האנשים להאמין בסיפור המוגד להם ראשונה,
פס"ד בישראל לעומת העולם Read More »
זוסמן בספרו מסביר כי הרציונל של השיקול העוסק בסיכויי ההגנה, נובע מן הטעם של – לא לנצל את זמנו של ביהמ"ש. כפי הידוע זמנו של ביהמ"ש יקר עד מאוד, ולכן תובע אשק קיבל בגין תביעתו פס"ד בהיעדר הגנה. וכעת מגיע נתבע מן העבר השני עם בקשת ביטול ובלי הסבר ב"ראשי פרקים" על מה הוא מתבסס
סיכויי ההגנה/ התביעה, להתקבל Read More »
בפס"ד 1838/16 אומר ביהמ"ש כי צריך להבחין היטב בין מקרים בהם סיבת ההיעדרות ואי ההתייצבות לדיון נובעת בשל צירוף נסיבות אומללות ואפילו רשלנות מסוימת לבין היעדרות ללא סיבה המסברת את האוזן ומקורה זלזול בימ"ש. בפס"ד זה טען המבקש כי לא ידע מתי הדיון. ביהמ"ש אמר שם כי באחריותו של מגיש הערעור לבדוק ולהתעדכן מה עולה
מהו פס"ד תחילה נגדיר מהו פסק דין. פס"ד הינו החלטה משפטית של שופט אשר קובעת סופית את סיום הדיון. ומסיימת את הדיון סופית. החלטה זו סוגרת את ההליך והיא אשר נתנה מענה לפלוגתא אשר הייתה קיימת בין הצדדים. החלטה זו נקראת מעשה בית דין. (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), שער שמיני,
